הפרעת אכילה ושמה חורף
מהרגע שהעברנו את השעון לשעון חורף העליתי, אוטומטית, 5 ק"ג. אין מה לעשות, זו עובדה מדעית- בחורף משמינים. זה מחמם, זה מנחם, זה מפיג שעמום, ויש הרבה יותר תאבון כשמריחים את הגשם (סטארט אפ לבעלי
מסעדות), ואני מכנה זאת הפרעת אכילה שלי ושל שאר הנשים בסביבתי. אם גשום בחוץ, חפשו אותי במטבח, ליד הכיריים, זה גם חסכוני להתחמם מול הגז וסיר מרק. יש משהו שגורם לי ולכשמותי להאמין שגם תזונה היא אחראית למצב הרוח המשתנה שלנו. כלומר, אם אני קצת מדוכאת, עצם הכנת התבשיל כבר גורמת לי להרגיש חיונית. העובדה שרק אני אוכל מהסיר ואח"כ אשנא את עצמי בחדר כושר, לא גורמת לי לחשוב שיש לי הפרעות אכילה של ממש, ואני מנחמת את עצמי שכמו העונה, זה יחלוף, ואני אחזור לעצמי כבר בקיץ הבא, עם אנרגיות חדשות, מלתחה חדשה, ותפריט שלא היה מבייש חולת אנורקסיה שמעוניינת להחלים.
עד אז, אני צמודה לתחזית.