הפרעות אכילה | אנורקסיה | תזונה

הפרעות אכילה הן קבוצה של הפרעות פסיכיאטריות שמאוגדות תחת כובע אחד, ואם כי כל הפרעת אכילה נבדלת מרעותה, יש לכולן מאפיינים פסיכולוגים ופסיכיאטריים דומים. הפרעות האכילה המרכזיות אליהן מתייחסת הספרות המחקרית והקלינית הן: אנורקסיה, בולמיה ואכילת יתר כפייתית. במאמר קצר זה נפרט קצת על סוגי הפרעות האכילה אלו, וננסה לעמוד על ההבדלים בינהן.

אנורקסיה הינה הפרעת אכילה קשה מאוד שמערבת פגיעה במאפיינים גופניים, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. האוכלוסיה שסובלת מאנורקסיה הן לרוב נשים צעירות שמאופיינות בהרעבה עצמית, לפעמים לצד עיסוק יתר בספורט. נשים אלו שואפות ברוב המקרים לרזות, ואינן מסוגלות לראות את גופן הכחוש כרזה. הן משמרות את האמונה שהן שמנות באופן שמעורר אצלהן גועל ובוז עצמי. נשים אנורקסיות נוטות להתבודד ולהסתגר, מנתקות באופן כזה או אחר את המעורבות החברתית שלהן, ומתרחקות מהמשפחה. הן נותרות מאוד בודדות במאבק מול האנורקסיה שלרוב נתפסת כזהות של אותן נשים.

בניגוד לאנורקסיה, שהינה הפרעה שקלה יחסית לאיתור לאור משקל הגוף הנמוך של האשה הסובלת ממנה, בולמיה היא הפרעת אכילה יותר חמקמקה לאיתור כי משקל הגוף של הסובלת מבולמיה יחסית נותר יציב. בולמיה מאופיינת בעיסוק אובססיבי במשקל גוף ובצורתו, וניסיון לשלוט בקלוריות שנכנסות לגוף באמצעות פליטה או הקאה של התוכן שנבלע. ההגדרה של בולמיה היא הגדרה רחבה ותדירות ההקאה וחומרת המחלה משתנות ממטופלת למטופלת.

בולמיה יכולה להיות מלווה ברגעים בלתי נשלטים של אכילת יתר כפייתית, אך היא נבדלת מהפרעה של אכילת יתר כפייתית לאור הניסיון להרחיק את המזון באמצעות הקאה או ספורט רב. הפרעת אכילת יתר כפייתית רגילה ללא בולמסים מתאפיינת באכילה רבה, לא מווסתת ובהשמנת יתר או השמנת יתר חולנית. הסובלת מהפרעה של אכילת יתר לרוב סובלת מדיכאון או מחרדה, בדימוי עצמי נמוך ובתחושת חוסר אונים כללית.

ראיתם את ילדתכם מחביאה אוכל מתחת לכרית, מסתגרת בשירותים במשך שעות ובסמוך לארוחות, או נמנעת מאכילה לאורך זמן? כל אלה ועוד הם רק חלק מהסימנים של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים. כדאי להתערב, לעקוב אחר הרגלי האכילה של הילד, וכן, גם להיות מודאגים.

זה אמנם קשה לארוב לבתכם על יד דלת השירותים ולבדוק האם היא מקיאה את ארוחת הערב שלה, או לצפות לתשובה קונקרטית כאשר שאלתם אותה מה אכלה בבית הספר, במיוחד לאור העובדה כי גיל ההתבגרות הוא גיל המרד, והילדים לא ממהרים לספר ולשתף אותנו, ההורים, בכל בעיה, עם זאת, אם לא אנחנו נתערב ונראה שאכפת, מי כן? בכדי להימנע ממצב של אנורקסיה חס ושלום, הפרעה שעלולה לעלות בחיי הילד שלכם, כדאי להראות ולהביע יותר מדעה.

קודם כל- לדבר. אפשר להסביר מהי הפרעת אכילה באמצעות קריאת חומר לימודי באינטרנט יחדיו. לתת לנער או לנערה לגלות את הסממנים בעצמו, ולהבין מה מקומו בסקלה. להבין שזה בסדר להיות מודע למשקל גופנו, למראנו החיצוני, ולסגל הרגלי תזונה נכונים, משולבים בפעילות גופנית ענפה ובריאה.

ילד הסובל מהפרעות אכילה בדרך כלל לא יודה בכך, גם אם הוא מודע לאובססיביות שפיתח בנושא האכילה, הצום, או הספורט שהוא נוקט. מדובר בסוג של הפרעה נפשית, לפיה החולה רואה עצמו כסובל מעודף משקל, גם כשהוא למעשה בתת תזונה ומשקל. בשלב זה כל ניסיון להתערב ולהשפיע על דעתו בצורה בלתי מקצועית יהיה ניסיון שווא, ועל כן חשוב לערב מומחה ואף לשקול אשפוז בבית חולים.

מצבים של אנורקסיה ובולימיה מזכירים במידה כזו או אחרת אלכוהוליסט או נרקומן, שחייהם הופכים תלויים בסם, אלא שבמקרים אלו, אי האכילה, ההקאות, או העיסוק בספורט, או שלושתם הן יחד, הם שגורמים להתמכרות מזיקה שכאמור, עלולה להסתיים במוות.