הפרעות אכילה זה הכל סיפור
ראיתם את ילדתכם מחביאה אוכל מתחת לכרית, מסתגרת בשירותים במשך שעות ובסמוך לארוחות, או נמנעת מאכילה לאורך זמן? כל אלה ועוד הם רק חלק מהסימנים של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים. כדאי להתערב, לעקוב אחר הרגלי האכילה של הילד, וכן, גם להיות מודאגים.
זה אמנם קשה לארוב לבתכם על יד דלת השירותים ולבדוק האם היא מקיאה את ארוחת הערב שלה, או לצפות לתשובה קונקרטית כאשר שאלתם אותה מה אכלה בבית הספר, במיוחד לאור העובדה כי גיל ההתבגרות הוא גיל המרד, והילדים לא ממהרים לספר ולשתף אותנו, ההורים, בכל בעיה, עם זאת, אם לא אנחנו נתערב ונראה שאכפת, מי כן? בכדי להימנע ממצב של אנורקסיה חס ושלום, הפרעה שעלולה לעלות בחיי הילד שלכם, כדאי להראות ולהביע יותר מדעה.
קודם כל- לדבר. אפשר להסביר מהי הפרעת אכילה באמצעות קריאת חומר לימודי באינטרנט יחדיו. לתת לנער או לנערה לגלות את הסממנים בעצמו, ולהבין מה מקומו בסקלה. להבין שזה בסדר להיות מודע למשקל גופנו, למראנו החיצוני, ולסגל הרגלי תזונה נכונים, משולבים בפעילות גופנית ענפה ובריאה.
ילד הסובל מהפרעות אכילה בדרך כלל לא יודה בכך, גם אם הוא מודע לאובססיביות שפיתח בנושא האכילה, הצום, או הספורט שהוא נוקט. מדובר בסוג של הפרעה נפשית, לפיה החולה רואה עצמו כסובל מעודף משקל, גם כשהוא למעשה בתת תזונה ומשקל. בשלב זה כל ניסיון להתערב ולהשפיע על דעתו בצורה בלתי מקצועית יהיה ניסיון שווא, ועל כן חשוב לערב מומחה ואף לשקול אשפוז בבית חולים.
מצבים של אנורקסיה ובולימיה מזכירים במידה כזו או אחרת אלכוהוליסט או נרקומן, שחייהם הופכים תלויים בסם, אלא שבמקרים אלו, אי האכילה, ההקאות, או העיסוק בספורט, או שלושתם הן יחד, הם שגורמים להתמכרות מזיקה שכאמור, עלולה להסתיים במוות.
