אשפוז לחולי אנורקסיה
אשפוז לעולם לא יהיה ההצעה הראשונה המוצעת לחולה אנורקסיה, כי אם האחרונה. במקרים קיצוניים בהם משקל החולה נמוך מ-75% מהמשקל הרצוי, הוא מקיא בתדירות גבוהה מאוד, סובל מהפרעות בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, התייבשות מסוכנת ודיכאון- לא יהיה מנוס מלאשפז את החולה.
מטרת האשפוז בבית החולים היא לספק השגחה רפואית וטיפול בנזקים הגופניים. לצד האשפוז יינתנו לחולה טיפול פסיכולוגי פרטני וטיפול קבוצתי (טיפול באמנות הוא דוגמה לטיפול כזה) וטיפול משפחתי שיעניק הדרכה להורים וייתן להם כלים להתמודד עם הקונפליקטים.
לצד היתרונות קיימים מספר חסרונות המחייבים התייחסות: 1. אשפוז במחלקות פסיכיאטריות או במחלקות להפרעות אכילה עשוי להוביל להחמרה בתסמינים היות והחולה לומד מהקבוצה שמאושפזת יחד עימו. 2. קיים קושי מהותי להעתיק את הרגלי האכילה הבריאים שהוקנו במסגרת האשפוז לחיים האמיתיים מחוץ לבית החולים. לרוב, משוחרר החולה לאחר שהגיע למשקל היעד ושיפר את הרגלי האכילה והתזונה שלו אך ברוב המקרים מדובר בשינוי למראית עין בלבד. המחשבות המעוותות נותרו בעינן. אי לכך, מצב החולה מחוץ למרפאה עשוי להתדרדר במהירות.
