הפרעות אכילה | אנורקסיה | תזונה

אשפוז לעולם לא יהיה ההצעה הראשונה המוצעת לחולה אנורקסיה, כי אם האחרונה. במקרים קיצוניים בהם משקל החולה נמוך מ-75% מהמשקל הרצוי, הוא מקיא בתדירות גבוהה מאוד, סובל מהפרעות בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, התייבשות מסוכנת ודיכאון- לא יהיה מנוס מלאשפז את החולה.

מטרת האשפוז בבית החולים היא לספק השגחה רפואית וטיפול בנזקים הגופניים. לצד האשפוז יינתנו לחולה טיפול פסיכולוגי פרטני וטיפול קבוצתי (טיפול באמנות הוא דוגמה לטיפול כזה) וטיפול משפחתי שיעניק הדרכה להורים וייתן להם כלים להתמודד עם הקונפליקטים.

לצד היתרונות קיימים מספר חסרונות המחייבים התייחסות: 1. אשפוז במחלקות פסיכיאטריות או במחלקות להפרעות אכילה עשוי להוביל להחמרה בתסמינים היות והחולה לומד מהקבוצה שמאושפזת יחד עימו. 2. קיים קושי מהותי להעתיק את הרגלי האכילה הבריאים שהוקנו במסגרת האשפוז לחיים האמיתיים מחוץ לבית החולים. לרוב, משוחרר החולה לאחר שהגיע למשקל היעד ושיפר את הרגלי האכילה והתזונה שלו אך ברוב המקרים מדובר בשינוי למראית עין בלבד. המחשבות המעוותות נותרו בעינן. אי לכך, מצב החולה מחוץ למרפאה עשוי להתדרדר במהירות.

הטיפול בחולה באנורקסיה משתרע על פני מספר תחומים ודורש עבודת צוות של רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכולוג, דיאטנית, אחות וגורמים נוספים. סוגי הטיפול המקובלים בקבוצה זו הם: טיפול דיאטני, טיפול פסיכולוגי פרטני, קבוצתי או משפחתי וטיפול תרופתי. הפרעות אכילה עשויות להגיע גם למקרי קצה המחייבים אשפוז.

טיפול דיאטני

לטיפול זה שלוש מטרות: 1. בקרה על המצב הגופני של החולה ואיתור סימפטומים העלולים להתדרדר לנזקים בלתי הפיכים או לסיבוכי מוות. 2. הגדלה הדרגתית של מספר הקלוריות אותו אוכל המטופל. 3. הקניית תזונה והרגלי אכילה נכונים.

טיפול פסיכולוגי

שלוש אפשרויות לטיפול פסיכולוגי- טיפול פרטני בו החולה נפגש עם המטפל בגפו, טיפול קבוצתי בו הוא יושב עם קבוצת אנשים שמצבם הנפשי-בריאותי ותרפיה משפחתית בה החולה ומשפחתו נמצאים בטיפול משותף.

בשלבים הקשים של המחלה, הטיפול הפרטני הוא בד"כ טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לאחר ייצוב החולה, הטיפול הופך לפסיכולוגי דינמי לטווח ארוך.

טיפול קבוצתי קל יותר למרבית המטופלים כי הם מרגישים שהם אינם לבד במחלתם. הם לומדים על דרכי היתמדדות אלה מאלה. זו גם נקודת התורפה של טיפול קבוצתי.

נקודת המוצא של טיפול משפחתי רואה באנורקסיה מאמץ מרוכז להפגנת שליטה עצמית ואוטונומיה במשפחה. הטיפול המשפחתי מתמקד ב"חיבוק" החונק של ההורים, בהגנה המוגזמת, בקושי שלהם לאפשר היפרדות ובדרך פתרון בעיות. מטרת הטיפול היא שיקום היחסים המשפחתיים, חיזוק תפקוד ההורים ומתן כלים להתמודדות עם קונפליקטים.

טיפול רפואי וטיפול תרופתי

לטיפול הרפואי יש שתי מטרות: 1. ייצוב המצב הגופני של החולה וטיפול בסיבוכים הרפואיים שנוצרו.2. גרימה לעלייה הדרגתית במשקל עד להגעה למשקל היעד. 3. טיפול בדיכאון ובחרדה.

חזרתי מסדנא לבישול איטלקי ולא יכולתי שלא לחלוק פה את רשמיי המעמיקים.

אוכל איטלקי, רק מהמחשבה על צמד המילים הללו אני מתחילה לרייר.  אין ספק, האוכל הטעים ביותר בעולם (הודי במקום השני, רק בגלל שזה עניין של מוזה), ולא פחות מכך, משמין.  ועדיין, לא כל אוכלי הפיצה לדורותיהם סובלים מסוג כזה או אחר של הפרעות אכילה ועודף משקל, בניגוד אליי, שרק מלהגיד את המילה פיצה אני כבר מעלה קילו וחצי. ופסטה, וקנלוני, ומסקרפונה, וגבינה, ועוד קצת גבינת פיקורינו, ימי ומשמין.

אז איך בכל זאת שומרים שם על תזונה נכונה, בהתחשב בכל הנפלאות שהמטבח האיטלקי חנן אותם ואותנו?

יכול להיות שהם יודעים פשוט לא להגזים, אוכלים במינון נמוך, לא מתנזרים, אך גם לא מפריזים. בארץ, להבדיל אלף הבדלות, המנות מגיעות גדושות ואת הלקוח הישראלי לימדו להשאיר צלחת ריקה, גם אם לא רעבים, רק כדי לא לצאת "פראייר", חס ושלום.

בכלל, נראה כי מילת המפתח שלנוף הישראלים היא הפרזה, ועל כן ניתן לראות קיצוניות ואובסיביביות בכל הנוגע לתזונה ושמירה על משקל, שאף פעם לא יכולה להיות חיובית, במיוחד אם מגיעים למצב של אנורקסיה נרווזה, בולמיה, או אפילו הפרזה בפעילות גופנית מאומצת, שעשוי להזיק ונכלל על רשימה מדאיבה של הפרעות אכילה לכל דבר.

לסיכום, סדנא לבישול איטלקי יכולה להיות מהנה, מרווה, מעשירה ונחמדה מאוד, אבל אם אתם חובבי אכילה יותר מאשר מוקירי חדוות הבישול עצמו, כדאי שתהיו עם יד על הדופק.

חורף, קר, מתכסים תחת הפוך, מחלות, עייפות, ואין חשק לצאת אל מכון הכושר, גם לא כדי להוריד את הקילוגרמים שצברנו בכדי להתחמם. אין ספק כי חורף לא נקשר למונח הרזיה ואולי אפילו להיפך, אבל זו לא סיבה לפתח כרס שמנה ולהתמלא צלוליטיס.

לא ברור מה בדיוק גורם לנו לפתח הפרעות אכילה ולהשמין בחורף, האין חשק לזוז, או הקונספט שאכילה מחממת אותנו, דבר שמקסימום יכול לגרום לנו לאכול הרבה מאוד מרקים חמים, אבל בהחלט לא חייב להשפיע על היקף מידת המכנסיים שלנו.

בכל מקרה הרגלי תזונה נכונים יכולים לעזור לנו לעבור את החורף בשלום, גם בלי צורך לפצוח בדיאטה המבוססת על חסה ונבטים, בסוף האביב. אדם רעב ירגיש עייף וחלש מכדי לעמוד במשימות היום יומיות שלו, ותחושת שובע אחראית, בין היתר, גם על מצב הרוח שלנו, על כן חשוב להישאר באיזון, גם בחורף, גם כשרוצים נורא להתחמם ולנגוס במוצר הראשון העומד לפנינו, אפשר לאכול כל 3 עד 4 שעות, כדי לשמור על קיבה רגועה, וכן, גם על חום הגוף בחורף. צריכת פחמימות, דברי מתיקה ומוצרי חלב עשויה להועיל.

הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות הבאות לידי ביטוי בתזונה לא סדירה המובילה לנזקים גופניים חמורים. להפרעות אלה נוכחות מורגשת בכל תחומי החיים. אם נעשה סקר לאנשים אקראיים ברחוב אודות סוגי הפרעות אכילה, סביר להניח שהרוב המוחלט יעלה את המונחים "אנורקסיה" ו"בולימיה". אנורקסיה היא הרעבה עצמית ופער קיצוני בין דימוי הגוף של החולה למראהו במציאות. בולימיה מאופיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים ובהקאות. שתי ההפרעות זכו להד תקשורתי נרחב ורבים קראו עליהן בעיתונות או ראו תכניות טלוויזיה אודותן. לעומת זאת, אכילה כפייתית או בשמה השני אכילת יתר היא הפרעה נפשית המוכרת הרבה פחות. האנשים הלוקים בהפרעה זו סובלים, כמעט תמיד, מעודף משקל קיצוני. פעמים רבות הם עומדים לביקורת חברתית עוקצנית על משקלם כשלחברה אין דרך לדעת שהמשקל העודף הוא הביטוי הפיזי למחלה שההתמודדות איתה, בזהה ליתר הפרעות האכילה, אינה פשוטה כלל.

אכילה כפייתית מתאפיינת באכילה ללא שליטה, הרב מעבר לכמות האוכל לה הגוף זקוק, כתוצאה ממצוקה רגשית, לחץ, עצב, כאב או בדידות.

בסיטואציות המכילות קונפליקטים רגשיים נשלחים לגוף אותות מצוקה נפשיים המתפרשים כרעב, שהוא בעצם אות גופני. אכלנים כפיתיים משתמשים במזון כמנגנון הגנה מפני רגשות שליליים ומתמודדים עם הרגשות הללו באמצעות מזון.

בשעת משבר המוח הרגשי משדר אותות מצוקה נפשיים בצורה של חסר רגשי. המוח מעוניין לתקן ולמלא את החסר הרגשי, והפיצוי שהמוח דורש הוא תחושות חיוביות ומהנות למוח. האכילה, ובעיקר של מזונות מתוקים, משחררת לגוף חומרים מרגיעים (דופאמין וסרוטונין), המעניקים תחושה של הקלה. אך הקלה זו היא זמנית, והאכלן הכפייתי מתרגל לספק לגוף שלו עוד ועוד מחומרים אלה ע"י אכילה חוזרת.

ראיתם את ילדתכם מחביאה אוכל מתחת לכרית, מסתגרת בשירותים במשך שעות ובסמוך לארוחות, או נמנעת מאכילה לאורך זמן? כל אלה ועוד הם רק חלק מהסימנים של הפרעות אכילה בקרב מתבגרים. כדאי להתערב, לעקוב אחר הרגלי האכילה של הילד, וכן, גם להיות מודאגים.

זה אמנם קשה לארוב לבתכם על יד דלת השירותים ולבדוק האם היא מקיאה את ארוחת הערב שלה, או לצפות לתשובה קונקרטית כאשר שאלתם אותה מה אכלה בבית הספר, במיוחד לאור העובדה כי גיל ההתבגרות הוא גיל המרד, והילדים לא ממהרים לספר ולשתף אותנו, ההורים, בכל בעיה, עם זאת, אם לא אנחנו נתערב ונראה שאכפת, מי כן? בכדי להימנע ממצב של אנורקסיה חס ושלום, הפרעה שעלולה לעלות בחיי הילד שלכם, כדאי להראות ולהביע יותר מדעה.

קודם כל- לדבר. אפשר להסביר מהי הפרעת אכילה באמצעות קריאת חומר לימודי באינטרנט יחדיו. לתת לנער או לנערה לגלות את הסממנים בעצמו, ולהבין מה מקומו בסקלה. להבין שזה בסדר להיות מודע למשקל גופנו, למראנו החיצוני, ולסגל הרגלי תזונה נכונים, משולבים בפעילות גופנית ענפה ובריאה.

ילד הסובל מהפרעות אכילה בדרך כלל לא יודה בכך, גם אם הוא מודע לאובססיביות שפיתח בנושא האכילה, הצום, או הספורט שהוא נוקט. מדובר בסוג של הפרעה נפשית, לפיה החולה רואה עצמו כסובל מעודף משקל, גם כשהוא למעשה בתת תזונה ומשקל. בשלב זה כל ניסיון להתערב ולהשפיע על דעתו בצורה בלתי מקצועית יהיה ניסיון שווא, ועל כן חשוב לערב מומחה ואף לשקול אשפוז בבית חולים.

מצבים של אנורקסיה ובולימיה מזכירים במידה כזו או אחרת אלכוהוליסט או נרקומן, שחייהם הופכים תלויים בסם, אלא שבמקרים אלו, אי האכילה, ההקאות, או העיסוק בספורט, או שלושתם הן יחד, הם שגורמים להתמכרות מזיקה שכאמור, עלולה להסתיים במוות.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגילוי המודעות לתזונה ושמירה על המשקל, זאת חרף העלייה במספר הסובלים מהפרעות אכילה, אנורקסיה ובולימיה, לצד עודף משקל, בעולם המערבי המתפתח בפרט.

המלחמה בעודף המשקל נוגעת בין היתר לתחום הפוריות, הן בקרב גברים, והן בקרב נשים, המתקשות להרות בשל בעיות עודף משקל, חוסר באנזימים, והרגלי תזונה לקויים. לפיכך, נשים רבות המבקשות להביא ילדים לעולם, נפגשות עם דיאטנית מקצועית לשם קבלת תפריט מותאם, המעודד פוריות. בדומה לכך, גם גברים, הסובלים מבעיות דילול זרע, או זרע חלש, יכולים להיעזר בתפריט דיאטה הכולל, מרבית הפעמים, אכילת אגוזים ושקדים, תמרים וענבים, מזונות שמומלצים בכל מקרה ויש המייחסים לאכילתם הגברת און וכוח הגברא, המהותיים לא פחות לפוריות בקרב המין הגברי.

במקרים של הפרעת אכילה או עודף משקל בקרב נשים, תיתכן התערבות מקצועית הרבה יותר מחייבת, זאת מכוון שמחלות כגון אנורקסיה ובולימיה עלולות לפגוע במערכת הרבייה הנשית, והאות הראשונה לכך היא אבדן הוסת החודשית. כמו כן, אנורקסיה והפרעות אכילה עשויות לגרום לנזק בלתי הפיך בגוף החולה, ואף להביא למוות.

עוד אודות שמירה על תזונה נכונה ויתרונותיה באתר: http://www.isisway.co.il

בדף הפייסבוק של מכרה רחוקה ראיתי סטטוס שלא יכולתי להישאר אדישה מולו: "היי שלום נסיכה רזה ושברירית, מי ייתן ועכשיו תהיי שלמה עם עצמך". מיהרתי לחפש את משמעות הפרידה וגיליתי שמישהי, שאיני מכירה באופן אישי, נפטרה. היא הייתה חולת אנורקסיה שנלחמה תקופה ממושכת בבעיות המשקל שלה.

אושפזה אין ספור פעמים אך הפעם, מאחר ואין מיטות ואמצעי טיפול בבעלי הפרעות אכילה בבתי החולים, ואולי גם בשל העובדה שהבינו שסיכוייה להחלים קלושים, נשארה בבית הוריה ונפטרה על מיטתה.

כמו כולן, גם היא רצתה להיות חטובה ורזה וללבוש ג'ינס במידה של נערות, למרות העובדה שהיא כמעט בת 30, וחשבתי שאנורקסיה זו הפרעת אכילה המיוחסת בעיקר לנערות ומתבגרות, נדמה שגם הבגרות הנשית לא מגנה במקרים אלו. יומיים לאחר מכן קראתי כתבה בעיתון, אודות תזונה של שחקניות נחשקות כמו אנג'לינה ג'ולי, ששוקלת 45 ק"ג בלבד, וכוכבות אחרות שלא משמשות דוגמא מזהירה למלחמה בהפרעות אכילה.

בנות שאיבדו את עצמן לדעת בגלל הצורך להרזות, לא צורך, כי אם רצון, בדרך כלל אפילו רק בכדי להוריד 5 קילוגרמים מיותרים, ופשוט שכחו להפסיק לצום. אכן, סיבה מחרידה למות ממנה.

מה הקשר בין אוכל לסקס? האם יש מאכלים מסוימים שיהפכו אותנו למאהבים טובים יותר? האם יש רכיבי מזון אשר יגבירו את התשוקה והחשק שלנו? ובכן, שום מאכל לא לא יגרום לכם להימשך אל בן/בת זוג שאינכם נמשכים אליו ושום מאכל לא יגדיל את איבר המין הזכרי או יעצב מחדש את החזה הנשי אבל… בהחלט יש קשר בין תזונה למיניות. אפילו קשר מובהק.

מאכלים מסוימים משפרים את זרימת הדם, מעצימים אנרגיה, מרגיעים ותורמים לחיוניות מינית. אולם, מי שמצפה לאכול שומר, לדוגמא, ומיד להפוך לרב שגל שאינו יודע שובע, מרחיק לכת. הדרך לשיפור המיניות באמצעות תזונה ארוכה ודורשת התמדה ואכילה מבוקרת ונכונה לאורך חיים שלמים.

הנה רשימת מאכלים מומלצת:

דגים ופירות ים- הדגים מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3 אשר מסייעות לזרימת דם בכל הגוף בכלל ואל איבר המין הגברי בפרט. אצל הנשים חומצות אלה מרגיעות את המערכת העצבית ומאזנות את המערכת ההורמונלית. בגדול, הורמונים משפיעים על הנפש ועל מערכת העצבים ולפיכך יש לאזן את המערכת כדי להגביר תשוקה מינית ותחושת שחרור.

צמחי מרפא- צמחי המרפא ממריצים את מחזור הדם. צמח האנג`ליקה למשל מאזן את המערכת ההורמונלית הנשית בכל גיל. צמח היוהמבין פועל על אותם מרכזים במוח, האחראיים על הפעלת הזקפה, הנשלחים לאורך עמוד השדרה "כפקודה" לאיבר המין.

מזונות נוגדי חימצון- תורמים לניקוי העורקים ולנטרול הרדיקלים החופשיים הנוצרים בגוף אלה משפיעים לרעה על הלב והעורקים שאמורים להזרים דם לאיבר המין.

שקדים, קוואקר, צנון, עלי רוקט, קטניות, שומשום, טחינה- מזונות אלה עתירים במינרלים חיוניים כמו אבץ. מחסור באבץ גורם לבעיות פיריון אצל גברים ונשירת שיער לנשים. לעומת זאת, אבץ בכמות מספקת מסייע בתפקוד בלוטת הערמונית ובייצור טסטוסטרון.

שורה תחתונה: ג'אנק פוד, אוכל סינתטי מחומם במיקרוגל, מזון מהיר ולא טרי לא רק הורסים לכם את הדיאטה אלא  משפיעים על אורחות החיים. עצבנות, עייפות, לחץ וחוסר חיוניות, רמת ריכוז נמוכה, יכולת למידה ותפיסה

נמוכה וכן, גם התפקוד המיני מושפעים מהמזונות שנכנסים לנו לפה. אין צורך להתחיל לבלוס את כל המאכלים ברשימה המומלצת או לפצוח בהליך הרזיה קיצוני. פשוט נסו להקפיד על דבר אחד: מעט ובריא. הימנעו מאוכל שמן כמו חמאה, מטוגנים וגבינה צהובה וממנות ענקיות כמו אלה המוגשות בחלק מהמסעדות. צמצמו בבשר אדום ובמאכלים עתירי כולסטרול. הפחיתו בסיגריות ובאלכוהול. הרגשתכם תשתפר באופן מידי. תחושו קלילים, שמחים וערניים יותר. כפועל יוצא, גם המיניות שלכם תשתפר.