הפרעות אכילה בהיריון

נשים בהיריון הסובלות מהפרעות אכילה הן מחזה שאינו מוכר לרובנו אבל הוא בהחלט קיים ויש הטוענים שאף בשיעור גבוה. ההפרעות השכיחות ביותר בזמן ההיריון הן בולימיה אך יש גם נשים הסובלות מאנורקסיה. לרוב, מדובר בנשים אשר סבלו ממנה עוד קודם לכן.

הפרעות אכילה בתקופת ההיריון מסכנות את האישה ואת עוברה. העובר מקבל את כל צרכי תזונתו באמצעות האם ואם מערך התזונה שלה אינו סדיר, העובר הוא "יסחט" ממנה חומרי המזון ככל שיוכל, שכן הוא זקוק להם להתפתחותו.

בעקבות כך, האם האם תרגיש חלשה, תתקשה לבצע פעולות פשוטות כמו הליכה ונשימה. סידן, לדוגמה, הוא חומר מזין בסיסי שהאם מספקת לעוברה. כשחסר סידן בגוף והתינוק לוקח את מה שנשאר, קיימת סכנה מוחשית לאוסטאופורוזיס.

אם האם מתחילה את ההיריון עם בעיות לב, קיבה או מעיים, ההיריון עשוי  הללו לגרום להחמרה במצב. כיון שתקופת ההיריון נחשבת למלחיצה במיוחד מבחינה פיזית ונפשית, אם האם תמנע מעצמה תזונה,  יהיו לכך השפעות גופניות ומנטליות כמו דיכאונות, התפרצויות זעם, הזנחת התינוק וכו'.

מבחינת העובר- הפרעות אכילה מגדילים את הסיכון לסיבוכים בלידה ועשויים להוביל להפלות טבעיות, לידת עכוז והיפרדות שלייה.

מחסור חמור בתזונה עלול להוביל לבעיות ראייה עתידיות, ליקויי שמיעה ובמקרים קיצוניים- התפתחות מוחית לא תקינה. לפי מחקרים רבים שנעשו בתחום, הריון תקין משפיע על התפתחות תקינה של ילד ולכן היריון לא תקין כמו יכול לעורר אצל התינוק חרדות והפרעות נפשיות והתנהגותיות כאחד שיבוא לידי ביטוי גם כאדם בוגר.

אכילת מזונות עתירים בחלבון מן החי, פחמימות מורכבות כגון קטניות וירקות ברמה יומית, יסייעו בשמירה על ערך על מצב רוח חיובי שיהיה ביכולתו להתמודד עם שינויים הורמונליים תכופים וקיצוניים.