דרכי טיפול באנורקסיה
הטיפול בחולה באנורקסיה משתרע על פני מספר תחומים ודורש עבודת צוות של רופא פנימי, קרדיולוג, פסיכולוג, דיאטנית, אחות וגורמים נוספים. סוגי הטיפול המקובלים בקבוצה זו הם: טיפול דיאטני, טיפול פסיכולוגי פרטני, קבוצתי או משפחתי וטיפול תרופתי. הפרעות אכילה עשויות להגיע גם למקרי קצה המחייבים אשפוז.
טיפול דיאטני
לטיפול זה שלוש מטרות: 1. בקרה על המצב הגופני של החולה ואיתור סימפטומים העלולים להתדרדר לנזקים בלתי הפיכים או לסיבוכי מוות. 2. הגדלה הדרגתית של מספר הקלוריות אותו אוכל המטופל. 3. הקניית תזונה והרגלי אכילה נכונים.
טיפול פסיכולוגי
שלוש אפשרויות לטיפול פסיכולוגי- טיפול פרטני בו החולה נפגש עם המטפל בגפו, טיפול קבוצתי בו הוא יושב עם קבוצת אנשים שמצבם הנפשי-בריאותי ותרפיה משפחתית בה החולה ומשפחתו נמצאים בטיפול משותף.
בשלבים הקשים של המחלה, הטיפול הפרטני הוא בד"כ טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לאחר ייצוב החולה, הטיפול הופך לפסיכולוגי דינמי לטווח ארוך.
טיפול קבוצתי קל יותר למרבית המטופלים כי הם מרגישים שהם אינם לבד במחלתם. הם לומדים על דרכי היתמדדות אלה מאלה. זו גם נקודת התורפה של טיפול קבוצתי.
נקודת המוצא של טיפול משפחתי רואה באנורקסיה מאמץ מרוכז להפגנת שליטה עצמית ואוטונומיה במשפחה. הטיפול המשפחתי מתמקד ב"חיבוק" החונק של ההורים, בהגנה המוגזמת, בקושי שלהם לאפשר היפרדות ובדרך פתרון בעיות. מטרת הטיפול היא שיקום היחסים המשפחתיים, חיזוק תפקוד ההורים ומתן כלים להתמודדות עם קונפליקטים.
טיפול רפואי וטיפול תרופתי
לטיפול הרפואי יש שתי מטרות: 1. ייצוב המצב הגופני של החולה וטיפול בסיבוכים הרפואיים שנוצרו.2. גרימה לעלייה הדרגתית במשקל עד להגעה למשקל היעד. 3. טיפול בדיכאון ובחרדה.
