תהליך הרזיה אינטגרטיבי

תהליך הרזיה הוא אחד מהתהליכים הקשים ביותר עבור נשים בחברה המערבית, ולא בכדי. מדובר על תהליך שמצריך שינוי תודעתי והתייחסות למכלול של אלמנטים כמו דימוי גופני, תפיסה עצמית, מיקום העצמי בחברה, הערכה עצמית ורוחניות. התהליך עצמו הוא איטי ומתמשך לכל אורך החיים עבור האשה שמעוניינת לרזות, מאחר ולא ניתן לעשות דיאטת פלא ושהתוצאות תשמרנה כמו ביום שלאחר סיום הדיאטה. אחרי מאמץ ממושך להפחתה במשקל בדרך כלל גם הגוף רוצה לפצות על החסך במידה וזה נוצר אצלו.

לכן, רוב אנשי המקצוע בתחום של תזונה ו הרזיה מסכימים שהדגש בטיפול דיאטני או בטיפול נפשי על רקע של הפרעת אכילה צריך להיות מושם על הקניית הרגלי אכילה נכונים מתוך תפיסה מסויימת של העצמי ושל המזון. אשה שמנה לדוגמא היא אשה שמכירה את עצמה בקונטקסט אישי וחברתי מסויים. גם אחרי ההרזייה היא עלולה להמשיך להתייחס לעצמה כשמנה, והתפיסה של האוכל לא תשתנה באופן יזום, כך שהיא עלולה לחזור ולהעלות את כל המשקל שהשילה.

חשוב שמי שעבר תהליך הרזיה או דיאטה יחווה את השינוי בעצמו מעבר לגופני. אם השינוי יחלחל גם למישור של התפיסה העצמית, אז השינוי האמיתי ייעשה, ויתחזק את השינוי הפיזי שנעשה. חשוב מאוד לעבוד עם אנשים מכל הסגנונות בהקשר של משקל ותזונה באמצעים מגוונים כך שהעבודה הטיפולית תכלול גם את הגוף, גם את הנפש וגם את הנשמה. זהו תהליך הרזיה אינטגרטיבי שיכול באמת לגרום לשינוי אמיתי וחיובי בהקשר של שמירה על תזונה ומשקל.

פרדוקס הצריכה והפרעת אכילה

הפרעת אכילה היא הפרעה פסיכיאטרית המוגדרת במדריך הסטטיסטי למחלות נפש. להפרעת אכילה יש מאפיינים ביולוגיים, נפשיים, חברתיים ותרבותיים. רוב הלוקות ב הפרעת אכילה הן נשים, אם כי אחוז הגברים המאובחן כבעל אחת מ הפרעות אכילה הולך ועולה מידי שנה.

אחד ההסברים הסוציולוגיים להפרעת אכילה נעוץ ביחס של החברה המערבית ל תזונה מחד וליופי מאידך. אם כי תזונה היא מרכיב חשוב התורם לקיומנו, התרחקנו מאוד מהטבעיות של התזונה. אנחנו אוכלים היום מוצרים מהסופר, מבלי לחוש את הקשר לתהליך הייצור של המוצר, ובטח שאיננו מחוברים לחומרי הגלם ממנו הוא עשוי. באופן זה, אנחנו צורכים תזונה מבלי לדעת כמעט מה אנחנו מכניסים לגוף. אנחנו קונים מוצרים רבים, לעיתים קרובות כאלו שאיננו צריכים, ולמעשה אנחנו מקבלים עידוד חוזר ונשנה מהתקשורת ומהחברה להיות אקטיבים בתרבות צריכת המזון, ובעיקר המזון המוכן. מצד שני, באופן פרדוקסלי כמעט, אנחנו מקבלים מסרים שעלינו להיות רזים ובריאים. איך נוכל להיות רזים ובריאים כאשר התזונה שלנו היא כל כך מנותקת מהצרכים שלנו?

החברה המועדדת לצריכה וקניית מוצרי מזון ועידוד בילוי במסעדות, היא אותה חברה שמעודדת אותנו לרכוש אופנה של דוגמניות, ומכתיבה לנו מידות גוף זעירות ונעריות. עם הבלבול הזה עלינו לחיות, ורובינו מתקשים לחיות איתו בשלום. ככל הנראה בשילוב עם רקע ביוכימי או נפשי מסויים, המסרים של החברה מדרדרים את חלקנו לחוות את האוכל בצורה כה שלילית, ואת הדימוי העצמי שלנו כמאוד נמוך, ועולה הסבירות לפיתוח הפרעת אכילה.

סכנות הפרעות האכילה בהריון

העיתונים מלאים בתמונות של דוגמניות ושחקניות בהריון או שנייה אחרי הלידה שנשארו במשקל נוצה. נראה כאילו נשים מפורסמות מסוגלת להיכנס להריון בלי לעלות גרם בעוד אחרות משמינות מאוד ונשארות עם המשקל העודף כול חייהן.


אישה בהריון מעלה ברוחנו את הבטן העגולה והפנים הקורנות. אחת החששות הכי גדולות של נשים שנכנסות להריון היא העליה במשקל. למרות הקלישאות שמותר לאכול בהריון כמה שרוצים ושהאישה "אוכלת בשביל שניים" נשים הסובלות מבעיות אכילה ממשיכות את המאבק שלהן במשקל לתוך ההיריון.


מחקרים הראו כי תינוקות הנולדים לנשים בעלות הפרעת אכילה סובלים מתת משקל ומפגיעה התפתחותית באחוזים גבוהים משמעותית משאר האוכלוסייה.

הריונות של נשים עם בעיות אכילה מסתיימים לעתים קרובות יותר בהפלות, לידה מוקדמת או בסיבוך הדורש ניתוח קיסרי.


אך הבעיות לא נגמרות שם, החקרים הראו קשר בן התזונה של האם לבעיות שהתפתחו אצל ילדים במהלך השנים. מחלות כמו אלרגיות, סוכרת והשמנת יתר הופיעו בתדירות גבוהה יותר לילדים לאימהות בעלות הפרעות אכילה.


הכניסה להריון עצמה יכולה להיות טראומטית מאוד לחולות אנורקסיה והן נקרעות בין המחלה והחרדה והחשש לפגוע בתינוק. במקרה וההיריון לא מצליח עלולה ההפלה לגרום למשבר קשה אצל האם ולהחמיר את מצבה הנפשי.


אצל חולות קשות באנורקסיה ובולימיה הפוריות נפגעת אך במקרים מסוימים הן מצליחות להיכנס להריון. גם חולות הנמצאות במצב קל יותר של הפרעות אכילה עלולות להיכנס למצב מסוכן בריאותי בגלל ההיריון. התיאבון המוגבר בתוספת הבטן התופחת רק מעצים את התחושות שלהן שהן "שמנות מדי". נשים הסובלות מהפרעות אכילה או שסבלו בעבר צריכות לפנות אנשי מקצוע שיקבעו להם תזונה נכונה וסוג של דיאטה למטרות השמנה. איש מקצוע יכול לעזור לחולה לקבוע יעדי משקל תקינים לאורך ההיריון ולקבוע תזונה שתשמור עליה ועל התינוק בריאים.

הבדלים בין הפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן קבוצה של הפרעות פסיכיאטריות שמאוגדות תחת כובע אחד, ואם כי כל הפרעת אכילה נבדלת מרעותה, יש לכולן מאפיינים פסיכולוגים ופסיכיאטריים דומים. הפרעות האכילה המרכזיות אליהן מתייחסת הספרות המחקרית והקלינית הן: אנורקסיה, בולמיה ואכילת יתר כפייתית. במאמר קצר זה נפרט קצת על סוגי הפרעות האכילה אלו, וננסה לעמוד על ההבדלים בינהן.

אנורקסיה הינה הפרעת אכילה קשה מאוד שמערבת פגיעה במאפיינים גופניים, קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים. האוכלוסיה שסובלת מאנורקסיה הן לרוב נשים צעירות שמאופיינות בהרעבה עצמית, לפעמים לצד עיסוק יתר בספורט. נשים אלו שואפות ברוב המקרים לרזות, ואינן מסוגלות לראות את גופן הכחוש כרזה. הן משמרות את האמונה שהן שמנות באופן שמעורר אצלהן גועל ובוז עצמי. נשים אנורקסיות נוטות להתבודד ולהסתגר, מנתקות באופן כזה או אחר את המעורבות החברתית שלהן, ומתרחקות מהמשפחה. הן נותרות מאוד בודדות במאבק מול האנורקסיה שלרוב נתפסת כזהות של אותן נשים.

בניגוד לאנורקסיה, שהינה הפרעה שקלה יחסית לאיתור לאור משקל הגוף הנמוך של האשה הסובלת ממנה, בולמיה היא הפרעת אכילה יותר חמקמקה לאיתור כי משקל הגוף של הסובלת מבולמיה יחסית נותר יציב. בולמיה מאופיינת בעיסוק אובססיבי במשקל גוף ובצורתו, וניסיון לשלוט בקלוריות שנכנסות לגוף באמצעות פליטה או הקאה של התוכן שנבלע. ההגדרה של בולמיה היא הגדרה רחבה ותדירות ההקאה וחומרת המחלה משתנות ממטופלת למטופלת.

בולמיה יכולה להיות מלווה ברגעים בלתי נשלטים של אכילת יתר כפייתית, אך היא נבדלת מהפרעה של אכילת יתר כפייתית לאור הניסיון להרחיק את המזון באמצעות הקאה או ספורט רב. הפרעת אכילת יתר כפייתית רגילה ללא בולמסים מתאפיינת באכילה רבה, לא מווסתת ובהשמנת יתר או השמנת יתר חולנית. הסובלת מהפרעה של אכילת יתר לרוב סובלת מדיכאון או מחרדה, בדימוי עצמי נמוך ובתחושת חוסר אונים כללית.

הסברים לעיסוק יתר מחקרי בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הוא אחד הענפים המצוטטים ביותר בספרות המחקרית והקלינית. מחד, ישנם תיאורים מעוררי דמיון באשר לדינמיקה הנפשית של הסובלים מ הפרעת אכילה (לרוב נשים סובלות מהפרעות אכילה), ומאידך יש תנופה מחקרית אדירה באשר לסוגי הטיפול המותאמים לאוכלוסיה פסיכיאטרית זו.

 אם כי ברור לחלוטין שחשוב לתת מענה לנשים שסובלות מהפרעת אכילה, נשאלת השאלה מדוע ישנם יותר מחקרים שבוחנים צורות אכילה לקויות כמו הפרעות אכילה, מאשר מחקרים שבוחנים צורות אכילה ו תזונה תקינות? במיוחד לאור העובדה שהשכיחות של השמנה רגילה ואי שמירה על כללי תזונה בריאותיים שאינם מקושרים להפרעה פסיכיאטרית הם גבוהים לאין שיעור מאשר שכיחות הפרעת אכילה באוכלוסיה.

 סיבה אחת לכך יכולה להיות קשורה לנשים שסובלות מהפרעות אכילה. ההפרעה היא כה קשה שהספרות מנסה לתת פתרון יעיל דרך הצד הלא אדפיטיבי של התזונה. הכוונה היא שאם יבינו את ההפרעה, ומה גורם לה יוכלו לטפל יותר טוב. ייתכן כי עבור החוקרים, המצוקה של הנשים הללו בולטת יותר מאשר הבנת הרגלי האכילה באוכלוסיה הנורמלית.

 סיבה אחרת יכולה להיות קשורה לחוקרים בתחום ולטיב ההפרעה- ההפרעה היא כה מעניינת, מגוונת ובעלת היבטים רגשיים מרתקים, כך שהחוקרים מנסים לרדת לעומקה. פחות מעניין להתעסק בנורמלי וברגיל. דוגמא לכך היא כמות העיסוק בהפרעה של פיצול אישיות למרות שהיא כה נדירה.

 סיבה נוספת ומרכזית יכולה להיות הניסיון הקולקטיבי של כולנו כולל החוקרים להדחיק את הרגלי האכילה שלנו, ולהתעסק רק בחולי. ישנם חוקרים המגדירים את החברה המערבית כחברה הסובלת מהפרעת אכילה מבלי דעת. ייתכן שנוח יותר לשים לב למה שמוגדר כפתלוגי, ובאופן זה כולנו לרבות החוקרים מתרחקים מעצמנו והקשיים שלנו בניהול תזונה בריאה.

 סביר להניח ששילוב של כל הסיבות הללו ועוד סיבות נוספות יכולים להוות הסבר לעיסוק הכמעט אובססיבי בהפרעות אכילה במקום עיסוק בתזונה נכונה ובריאה והרגלי תזונה בקרב אוכלוסיה נורמלית והשפעתה על הבריאות הנפשית והפיזית.

התמקדות והפרעת אכילה- חלק ב'

באחת הפעמים ג' עצרה רגע ואמרה: "אני לא מבינה בדיוק מה אתה שואל, אבל פתאום הרגשתי התגברות של דפיקות לב". המטפל הציעה שתהיה קצת עם התחושה הזאת של דפיקות לב. "זה מאוד מפחיד אותי" אמרה, ונראתה נסערת. "בואי תחפשי לך מקום נוח בגוף". אחרי מעו השתהות, אמרה- "הידיים, הידיים נוחות לי". "למה?" שאל המטפל. "כי הם חמימות ונעימות.." "יש מילה או דימוי שעולה לך מאזור של הידיים?" "כן!" אמרה בהחלטיות "תמיכה. אני נזכרת בידיים של אמא שלי". "בואי תהיי קצת עם התחושה הזאת של החמימות, והנעימות- עם התמיכה. יחד עם הזכרון של הידיים של אמא שלך". נראה שהיא מאוד מרוכזת בזה, ובשלב מסויים המטפל הפנה אותה לבדוק מה עם דפיקות הלב שלה. "הן עדיין שם!" אמרה ג'. "בואי תנסי לבדוק איך זה בשבילך לעבור מהדפיקות לב באזור בית החזה לתחושה הנעימה והחמימה בידיים, תעשי את זה בקצב שמתאים לך". היא שהתה עם התחושה הזאת של המעבר מכאן לכאן די הרבה זמן, וכששאל אותה על ההרגשה הכללית שלה היא אמרה בפשטות מרגשת: "פתאום יש לי מקום- בין הפחד בחזה לבין התמיכה בידיים. בין המחלה שלי לבין היכולת להרפא".

החל מאותה נקודת שינוי מהותית בטיפול, ג' החלה לבקש בצורה ישירה הנחיות להתמקדות. הפעם הראשונה היא הצליחה להרגיש את גופה מבפנים, ופגשה שם גם את החלקים הנעימים שבה ושלה, וגם את החלקים הקשים והמפחידים. לאט לאט, נוצר שיח אחר, שהשפיע על כל המערכת העצבית של האורגניזם שלה. היא למדה להכיל חרדה בצורה טובה יותר, היא הרגישה טווחה רחב יותר של רגשות, והכי חשוב- היא הצליחה לצאת מהמקום התקוע הזה שבו היא היתה רק היא לבד עם האנורקסיה שלה, מבלי שלגוף שלה יש מה להגיד בנושא.

ההתמקדות סייעה לג' לחוש את גופה, ומעצם התחושה בו, פתאום ניתנה לגופה ממשות, שנעדרה ממנו קודם לכן. עצם היות הגוף חי, מרגיש, סובל ונהנה הפך אותו להיות משהו שצריך להתחשב בו ובצרכים שלו. מתוך כך, היא הפסיקה בהדרגה להרעיב את עצמה- ולא עמדה יותר בקריטריונים להגדרה כבעלת אנורקסיה . כמו כן, היא החלה להנות מ תזונה יותר מגוונת וחשה שהיכולת הספונטנית והיצירתית שלה גוברת. אם כי היה בה עדיין חלק של הפרעת אכילה היא כבר לא הזדהתה כל כולה איתו, אלא הוא היה עוד משהו בתוכה.

התמקדות והפרעת אכילה: חלק א'

התמקדות והפרעת אכילה: חלק א'

התמקדות היא שיטה מאוד מעניינת שמסייעת לאדם לחוש את התחושות המורגשות שלו בתוך גופו, והשהייה בתחושה המורגשת מסייעת לתהליכי החלמה וריפוי תוך שינויים במערכת העצבית וההתנהגותית. את ההתמקדות זיהה ג'נלדין, פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי בשנות השישים, דרך מחקר שערך עם עמיתיו על יעילות של טיפול פסיכולוגי. במהלך מחקר זה ג'נלדין גילה כי מטופלים שהטיפול שלהם הוגדר כיעיל באמצעות כל מיני מדדים אופרציונליים היו שונים ממטופלים שהטיפול שלהם הוגדר כלא יעיל באותם מדדים. השוני שעלה בין אוכלוסיית המטופלים הוא היכולת להיות עם התחושה הגופנית, ולדבר תוך כדי מציאת הדבר "הזה" שנמצא בגוף.

לעיתים השיח על התמקדות נשמע ערטילאי, ולכן כדאי אולי להיעזר בדוגמא טיפולית. ג' אשה בת 32, בעלת הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה , נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים. בטיפול היא עוסקת בתכנים של דימוי גוף, סכמות קוגניטיביות על הרזיה , הפחד לתפוס מקום בעולם, והקושי החברתי שגזרה על עצמה- בידוד ובדידות. המטפל שם לב שג' אינה מתייחסת לגוף שלה באופן ישיר, אלא רק למשמעויות הדינמיות הצומחות ממחלתה, ושאל את עצמו עד כמה זה קשור לניסיון של המטופלת להסתיר את הגוף שלה, ועד כמה זה קשור לאג'נדה הטיפולית שלו- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בהדרכה שקיבל הוסבר לו על התמקדות והוא החליט לנסות לשלב את השיטה בטיפול עם ג' כדרך להתמודד עם התקיעות בטיפול.

כאשר ג' דיברה על זה שהיא מפחדת לתפוס מקום בשיח הרפיטטיבי שלה, המטפל החליט לשאול אותה שאלה פשוטה: "וכשאת אומרת את זה, איפה זה מרגיש לך בגוף?" בהתחלה היה לה קשה לענות על השאלה, והיא לא הבינה למה הוא מפנה אותה לגופה. המטפל קיבל הנחייה להמשיך להכניס שאלות של התמקדות מדי פעם, כדי להעלות את יכולתה להרגיש את גופה.

מניפסט אודות היפה, הרזה, הצעיר והמוצלח

כולנו רוצים להיות יפים, צעירים, רזים, מוכשרים ומצליחים- הרי זו סכמה תרבותית מתבקשת. ומי לא היה רוצה להיות כל הדברים האלו בחברה המקדשת ערכים של השגיות, הצלחה, התקדמות, מושלמות ושלמות? ברור שכולנו! עם זאת, לא כולנו יכולים להיות כל הדברים האלה, גם בשל נתונים אובייקטיביים, והן בגלל שזה פחות טוב עבורינו. הרי עבור אדם עם נפש אומנותית ההצלחה לא יכולה להיות בבסיס יצירתו, כי אם ביטויו העצמי. אדם מבוגר לא יכול עד אין סוף להלחם בקמטי הגיל ובמשקל. ובכל זאת, כולנו מנסים. האם עלינו להמשיך לגלגל את האבן של סיזיפוס, או שעלינו להכיר במגבלות האבן?

 הרי אשה עם גניטיקה של השמנה ומבנה גוף רחב לא יכולה להיות דוגמנית. אם היא תשאף לכך היא עלולה למצוא את עצמה במעגלים של הפרעת אכילה , כעס ובוז עצמיים, ותחושת חוסר אונים וחוסר מזל כרוניים. באופן לא מפתיע שכיחות תופעת ה אנורקסיה הלכה וגדלה בעשורים האחרונים, אפילו בקרב נשים שמשקל הגוף שלהן מראש היה מאוד נמוך. האם עלינו להמשיך לשאוף למקום שלא נוכל להגיע אליו? רק על מנת להגיע אליו מותשים וחסרי חן?

 אין ספק כי עלינו לדון בשאלות אלו לא דווקא ברמה האישית, אלא ברמה התרבותית, ולנסות לחשוב יחד איך אנחנו כחברה מתגייסים על מנת לקדש את השונות המולדת והנרכשת ביננו, ולא לנסות לצמצם באופן גורף את הפערים ביננו. יש חינניות בגוף רזה, ויש חינניות בגוף לא רזה כל עוד זהו הגוף הטבעי והוא נהיה כך ללא מאמץ בלתי אפשרי. אין הכוונה שיש לעודד תופעות של  השמנה- השמנה היא תופעה בריאותית, ואם מדובר על השמנת יתר היא עלולה להשפיע לרעה על הבריאות. הכוונה כאן היא רק לומר: לכל אחד יש את הייחוד שלו, את מה שעושה אותו הוא. כדאי לכל אחד מאיתנו ודרך מאבקים חברתיים להגיד "לא" לצמצום שלנו לישויות גופניות בלבד עם מאפיינים של הצלחה וקידמה. יש עוד דברים ראויים מעבר לערכים של החברה המערבית, בואו נשכיל לראותם.

תזונה נכונה בשילוב שיקום הפה- הדרך לחיים בריאים

הקשר בין תזונה למצב השיניים  ברור. תזונה לא נכונה פוגעת גם בשיניים, בעיקר כאשר מדובר באכילה בשעות לא טובות כגון שעות הלילה כמו במקרים של הפרעות אכילה. בדרך כלל, אנו לא נצחצח שיניים לאחר מכן, נוכל לגרום לעששת בתור המקרה העדין ביותר ובעיות משמעותיות יותר לטווח הארוך, כאשר אחד הטיפולים הארוכים והקשים ביותר בתחום השיניים זהו שיקום הפה. תהליך זה נדרש במצבים שבהם שתי החלקים של הלסת (העליון והתחתון) לא פועלים בצורה נכונה בינם לבין עצמם. הדבר גורם לנזק בלתי הפיך (במקרה של הזנחה והימנעות מטיפול) לשיניים וגם כאב רב.

טיפולי שיניים ודיאטה בריאה – זוג מושלם

שיקום פה אינו מגיע בדרך כלל בתור הפתעה גמורה. מדובר בנזק מצטבר של פעולה לא נכונה של שתי קשתות השיניים, הגורמות להרס הדרגתי של שיניים. הסיבה הראשונית לתופעה זו הינה מנשך לא נכון. כאב זה מתחיל להופיע בהדרגה, עד שנעשה לבלתי נסבל. עם כל העצב שבדבר, הצורך לבצע שיקום הפה במגיע לפעמים בתור צלצול הזהרה לכך, שמשהו בגוף ובאורח החיים אינו נכון. כמובן שפעמים רבות יש גם גורמים מולדים, אך כאשר לפתע פתאום נוצרת בעיה כה משמעותית בתפקוד הפיזיולוגי, סביר להניח שמשהו בחיים אינו נכון.

אם נרצה לראות את הצד החיובי שבכל דבר – כאן יש אחד מובהק. טיפולי שיניים מוצלחים כולל שיקום הפה  יגרמו לנו להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו, ותוך כדי הטיפול נצטרך לאמץ הרגלי תזונה חדשים, שבמידה ונתמיד בהם גם לאחר סיום הטיפול – נוכל להגיע לתוצאות מרשימות מאוד, וכך לזכות בשתי מתנות, גם שיניים בריאות וגם אורח חיים בריא שישפיע בצורה חיובית ביותר על כל המערכות שלנו.

זו הסיבה שבמידה ואתם חשים שהפעילות של הפה שלכם הינה לקויה עד כדי כך שאתם זקוקים לביצוע שיקום פה, יתכן שמדובר בסוג של נגיעה בתחתית, ושזו ההזדמנות שלכם לעבור טיפול ארוך וכולל גם עבור שיקום פה, וגם בכדי לשקם את כל הגוף שלכם בעזרת תזונה נכונה ובריאה.

שיניים בריאות– גוף בריא

בזמן תהליך שיקום פה הרופא המטפל יכול לעשות שימוש בטכניקות טיפוליות רבות – גשרים כדי לתקן את צורת השיניים וזוויתם וכתרים במקרים שהשיניים נהרסו באופן חלקי וכמובן השתלות שיניים. במהלך הטיפולים השונים יתכנו הגבלות שונות על אוכל. עם זאת, ידוע שרוב המאכלים הדיאטטיים (כגון אורז, כוסמת ועוד) הינם קלים ללעיסה וניתן ליהנות מהם, בעוד המזון הלא בריא ייעלם מהתפריט שלכם בעל כורחו. כך, ניתן לצאת מטיפול שיקום פה גם עם שיניים יפות וישרות וגם גזרה יפה!

הפרעות אכילה בהיריון

נשים בהיריון הסובלות מהפרעות אכילה הן מחזה שאינו מוכר לרובנו אבל הוא בהחלט קיים ויש הטוענים שאף בשיעור גבוה. ההפרעות השכיחות ביותר בזמן ההיריון הן בולימיה אך יש גם נשים הסובלות מאנורקסיה. לרוב, מדובר בנשים אשר סבלו ממנה עוד קודם לכן.

הפרעות אכילה בתקופת ההיריון מסכנות את האישה ואת עוברה. העובר מקבל את כל צרכי תזונתו באמצעות האם ואם מערך התזונה שלה אינו סדיר, העובר הוא "יסחט" ממנה חומרי המזון ככל שיוכל, שכן הוא זקוק להם להתפתחותו.

בעקבות כך, האם האם תרגיש חלשה, תתקשה לבצע פעולות פשוטות כמו הליכה ונשימה. סידן, לדוגמה, הוא חומר מזין בסיסי שהאם מספקת לעוברה. כשחסר סידן בגוף והתינוק לוקח את מה שנשאר, קיימת סכנה מוחשית לאוסטאופורוזיס.

אם האם מתחילה את ההיריון עם בעיות לב, קיבה או מעיים, ההיריון עשוי  הללו לגרום להחמרה במצב. כיון שתקופת ההיריון נחשבת למלחיצה במיוחד מבחינה פיזית ונפשית, אם האם תמנע מעצמה תזונה,  יהיו לכך השפעות גופניות ומנטליות כמו דיכאונות, התפרצויות זעם, הזנחת התינוק וכו'.

מבחינת העובר- הפרעות אכילה מגדילים את הסיכון לסיבוכים בלידה ועשויים להוביל להפלות טבעיות, לידת עכוז והיפרדות שלייה.

מחסור חמור בתזונה עלול להוביל לבעיות ראייה עתידיות, ליקויי שמיעה ובמקרים קיצוניים- התפתחות מוחית לא תקינה. לפי מחקרים רבים שנעשו בתחום, הריון תקין משפיע על התפתחות תקינה של ילד ולכן היריון לא תקין כמו יכול לעורר אצל התינוק חרדות והפרעות נפשיות והתנהגותיות כאחד שיבוא לידי ביטוי גם כאדם בוגר.

אכילת מזונות עתירים בחלבון מן החי, פחמימות מורכבות כגון קטניות וירקות ברמה יומית, יסייעו בשמירה על ערך על מצב רוח חיובי שיהיה ביכולתו להתמודד עם שינויים הורמונליים תכופים וקיצוניים.

העמוד הבא »