דיאטה | דיאטנית | הרזיה

מי לא מכיר את כאבי הראש וקרקורי הבטן האופייניים כל כך למצב של רעב ועייפות? זה קורה לי כל דיאטה, מוצאת את עצמי חסרת אנרגיה לחלוטין, הוזה על מאכל אהוב ממנו נמנעתי שלושה שבועות, ומשכנעת את עצמי שהכל למען מטרה טובה. בסך הכל הרזיה של שלוש וחצי קילו, מה כבר יכול להיות? אז כואב לי קצת הראש, אז מה? אז אני רואה דמויות שחורות מול העיניים בכל רגע נתון, אז מה? אז הבטן שלי המציאה שפה משלה, אז מה? אז אני מתעוררת שטופת זיעה מחלום בלהות שאכלתי פיצה עם זיתים שחורים ואקסטרא מוצרלה, אז מה?

טוב, החלטתי לשים לזה סוף והלכתי אל דיאטנית שתמליץ לי על תפריט מותאם לאורח חיי הקדחתני.

בעיקר הייתי מופתעת לגלות שמותר לי לאכול, והמון. משום מה דיאטה והרעבה עצמית תמיד נכללו אצלי באותה קונוטציה, ובהיקש ישיר גם כאבי הראש, לפחות עד הפגישה הזו.

בבוקר גבינה לבנה או יוגורט, לחם.. יאאא… מותר לי לחם! טוב, נו, אולי לא ג'בטה, אבל גם לחם קל יכול להיות טעים. גזר בכל שעה עגולה, יכול להיות מאוס בשלב מסוים, אבל מישהי חכמה אמרה לי פעם שזה מחדד את הראייה, וזה טוב לשלב האוראלי, ממנו ככל הנראה עדיין לא יצאתי.  בצהריים חזה עוף רזה וכוס אורז לבן, תחליף לא רע לפסטה ברוטב רוז'ה שמותירה אותך עם צרבת איומה וריח של טבסקו בידיים למשך 4 שעות, ובארבע פרי. בהתחשב בעובדה שמחירי הפרות הרקיעו שחקים לאחרונה, נראה לי שנסתפק בתפוח עץ ירוק חמצמץ,

ארוחת ערב קורנפלקס ואני הולכת לישון על בטן מלאה. הלילה אין מצב שאתעורר מסיוטים מחלומות על פיצה.