על לחם ודיאטה

עכשיו כשחג הפסח בא לקיצו והלחם שב למדפים (ולארוחותינו) הנה מקבץ דברים ששווה לדעת על אודות אחד המאכלים הפופולריים ביותר בעולם המערבי:

רובנו צורכים לחם, לרוב מגיל צעיר מאוד.

על אף הדימוי הרע שיש ללחם כ"מזון משמין", לחם הוא מזון משביע בעל ערכים תזונתיים ראויים. הלחם מכיל בעיקר פחמימות ומעט חלבון, אין בו כמעט שומן והוא מומלץ בהחלט גם בדיאטות הרזיה. השאלה היא כמה לחם ואיזה סוג של לחם.


לחם מדגנים מלאים ושיפון בריא ומשביע יותר ומכיל סיבים תזונתיים ופחות סוכר. ככל שהלחם פחות מעובד, כך נשמרים בו הוויטמינים והמינרלים. הלחם המעובד ביותר הוא כמובן הלחם הלבן. בניגוד למקובל לחשוב, לחם שחור הנמכר המכולות אינו "לחם בריא יותר". מדובר בלחם לבן שבסך הכל הוסיפו לו צבע מאכל. ערכיו התזונתיים שווים לערכי לחם לבן.

על מנת לדעת אילו קמחים מרכיבים את הלחם שאתם אוכלים, יש לבחון את הסימון התזונתי הקיים, על פי חוק, על אריזת הלחם. המרכיבים רשומים לפי סדר הופעתם בלחם מהמרכיב בכמות הגבוהה בותר ומטה. זה בסדר שהלחם שלכם יכיל גם קמח לבן אבל רצוי שזה לא יהיה הקמח העיקרי.

אנשים רבים הנמצאים בעיצומו תהליך הרזיה נוהגים לאכול לחם קל. מדובר בלחם שמותפח באמצעים שונים. יש בו יותר אויר ולכן הוא יותר קל במשקל ומכיל פחות קלוריות. לכאורה, נשמע מושלם אבל אליה וקוץ בה- לדאבוננו, לחם קל הרבה פחות משביע הרבה ויותר תעשייתי.

לחמים עם תוספות טעימות כמו זרעים, זיתים או אגוזים אמנם טעימים ובריאים אך מכילים מספר רב של קלוריות ועלולים להוביל להשמנה. הם מכילים מספר רב של קלוריות, הרבה יותר מלחם רגיל, בלי התוספות הללו ובוודאי שיותר מלחם קל.

ג'בטות, בייגלים, ופוקצ'ות הם לחמים עתיריי קלוריות ולרב יש בהם גם יותר שומן. פיתה אינה מכילה שומן, אך היא דחוסה וכבדה ולכן מכילה כמות גבוהה של קלוריות.

בשורה התחתונה- לחם חיוני לתזונה שלנו והוא גם טעים מאוד אבל  חשוב לבדוק את סוג הלחם שאנו אוכלים. עבור דיאטה- לחם מדגנים מלאים יהיה בחירה נכונה.

הקשר בין פיצה להרזיה

לכל הסקפטיים שהרימו גבה, ותהו מה פתאום יש קשר בין פיצתה להרזיה- אז ככה, בטח שיש קשר בין הרזיה לבין אכילת פיצה. אכילת הרבה פיצה גורמת להפסקת ההרזיה : ) ועכשיו ברצינות. כפי שיש דיאטת לחם, דיאטת שוקולד ודיאטת גלידה, כדאי שמישהו כבר ימציא דיאטה שכל כולה אכילת פיצה עד לא נדע. הרי ברור לי ולכם שאי אפשר לאכול רק מאכל אחד באופן קבוע, למשך תקופה העולה על שבוע ימים, גם אם זה המאכל האהוב עלינו בכל העולם, כמו פיצה. בהתחלה זה מלהיב, כי כל דיאטנית אוסרת עלינו לאכול את שאהבה נפשנו וקיבתנו, וזה הרי חוק בלתי כתוב שכל מה שאסור טעים פי ארבע. אחר כך זה קצת משעמם, מתחיל לאבד את האפקט, ובשלב מסוים זה כבר נהיה, לא נעים להודות, ממש מעורר גועל ואפילו סלידה.

פעם שמעתי על אבא שנתן לילד שלו לעשן 5 קופסאות סיגריות בזו אחר זו. באותו יום הילד החליט שהוא לא נוגע יותר בדבר המסריח הזה, ומכאן, הדיאטה הצליחה. אותו דבר צריך להיעשות עם גלוטן ומתוקים. לא בטוח שניגמל מאכילת פיצה, אבל יכול להיות שמהר מאוד נגלה, שממש כמו הפתגם "מים גנובים ימתקו", גם כאן, תהליך הגמילה ישתלם.